מדריך לזיהוי עיכובים התפתחותיים

רובינו, ההורים, כבר משלב מאוד מוקדם, עוקבים בדריכות אחר מסלול וקצב ההתפתחות של תינוקנו. מתלהבים כשהוא מצליח להתהפך, נרגשים כשמתחיל לזחול או לשבת ומחכים כבר לרגע בו יעמוד וילך. אך מה קורה אם יש לנו תחושה שמשהו לא לגמרי בסדר ושיש לתינוק שלנו איזשהו קושי (אפילו אם מזערי)? מתי צריך ללכת לייעוץ והאם לעיכוב התפתחותי יש השלכות על עתיד התינוק?

בשנה הראשונה לחייו של תינוק, קורים שינויים רבים ומהירים. בתקופה זו מתפתחת המערכת המוטורית (הכוללת את המערכת השלדית והעצבית-שרירית), המערכת החושית, הרגשית והקוגניטיבית. למעשה, תקופה זו מהווה את הבסיס ליכולותיו העתידיות. התפתחות נכונה ותקינה תשפיע על היכולות המוטוריות, הקוגניטיביות והרגשיות שלו כתינוק ובהמשך כאדם בוגר.

 

לכל תינוק קצב התפתחות משלו, והוא תלוי בעיקר בקצב התפתחות מערכת העצבים שלו ובסביבה שמספקת לתינוק גירויים שונים ומגוון הזדמנויות ללמידה. קצב ההתפתחות כאמור שונה מילד לילד אך רצף שלבי ההתפתחות לרוב דומה. שלבי ההתפתחות המוטורית בנויים כך שכל שלב מתבסס על השלב הקודם. כל שלב התפתחותי מוביל ומכין את התינוק לשלב הבא אחריו: בעת הרמת הראש, למשל, מתחזקים שרירי הגב וחגורת הכתפיים ומתבססת ההישענות על המרפקים ועל כפות הידיים. חגורת כתפיים שאינה חזקה דיה עלולה לעכב את שלב הזחילה, מרכיבי הזחילה יכינו את התינוק לישיבה וכך הלאה...

 

טווח ההתפתחות הנורמלית של התינוקות בתחומים השונים הוא רחב ביותר. חשוב לדעת שלא כל חריגה מהנורמה היא סיבה לדאגה. התינוקות שלנו שונים זה מזה ולכן הפערים בשלבי ההתפתחות המוטורית בין תינוק לתינוק הם נורמאליים לחלוטין. לכל תינוק יש את המזג הייחודי, הגנטיקה והסביבה הייחודית שבה הוא מתפתח ולכולן השפעה על אישיותו, העדפותיו וגם קצב ההתפתחות שלו.

 

למרות הטווח הרחב, קיים גבול של מספר שבועות מעבר לנורמה שבו העיכוב ביכולות מעיד על קושי התפתחותי, ואז כדאי לפנות לייעוץ מקצועי. ככלל, הורים, סמכו על האינסטינקטים שלכם, אתם המאבחנים הכי טובים. אחרי הכל, אתם אלה המכירים את תינוקכם בצורה הטובה ביותר. 

 

אם יש לכם תחושה שמשהו לא בסדר בדרך שבה תינוקכם מתנועע, פנו לייעוץ מקצועי. האבחון המוקדם חשוב והטיפולים יכולים להביא לשיפור משמעותי.

עיכוב התפתחותי וההשלכות העתידיות...

 

הניסיון מוכיח שתינוקות שנתקלו בקושי בהשגת אבני הדרך (כמו: הרמת ראש, היפוך, זחילה, ישיבה, הליכה) ולא זכו לגירוי המתאים עלולים להפגין בשלב מאוחר יותר קשיים בתחומים שונים כגון: בעיות בשיווי משקל, בעיות במוטוריקה עדינה וגסה (אחיזת עיפרון לא נכונה, קושי בתיאום תנועות שיתבטא במשחקי כדור החשובים כל כך להתפתחות מוטורית וחברתית).  למעשה, תקופה זו מהווה "חלון הזדמנויות" והתערבות מוקדמת יכולה למנוע הרבה מהקשיים הללו.

אז מתי התינוק אמור לעשות מה ומה הם סימני האזהרה לקשיים בהתפתחות המוטורית?

 

הפירוט שלפניכם כולל, בקווים כלליים, את הטווחים הנורמליים לשלבי ההתפתחות השונים ומהן נורות האזהרה שיכולים להעיד כי קיים קושי.

 

0-3 חודשים: הרמת ראש וקשר עין

 

התינוק מתחיל להרים את ראשו ברגע שנולד, כבר בימים הראשונים לאחר הלידה, כשהוא שוכב על ביטנו, הוא מסוגל להרים מעט את הראש, ולהפנותו מצד לצד.

הרמת ראש יציבה, כך שהתינוק מסוגל לתקשר עם סביבתו במנח זה, מתרחשת בממוצע בגיל חודשיים וחצי, הטווח התקין 1-4 חודשים.

כמו כן,  בסביבות גיל חודש עד חודשיים התינוק יוצר קשר עין ועוקב במבט אחר תנועה.

 

נורות אזהרה:

בגיל 4 חודשים -

  • אם בשכיבה על הבטן מתקשה להרים את ראשו ולהישען על אמות ידיו, רגליים מתוחות.

  • אם בשכיבה על הגב הראש מוטה לאחור, רגל מתוחה ויד מאוגרפת באותו צד של הגוף עם קושי לשנות תנוחה זו.

  • התינוק לא יוצר קשר עין או לא עוקב במבט אחר חפץ נע.

 

 

3-6 חודשים: התהפכות, קשר עין-יד, הושטת ידיים ואחיזת חפצים

 

היכולת להתהפך היא היכולת הראשונה של התינוק לנוע ולהתנייד במרחב. סביב גיל חצי שנה התינוק אמור להתהפך חופשי לכל הכוונים, דרך צד ימין ושמאל. טווח תקין עד 8 חודשים.

במהלך התקופה, התינוק מושיט את ידיו באופן רצוני בכדי לאחוז בצעצוע קרוב, משחק עם ידיו, משלב אותן ומכניס אותן לפיו. לקראת סוף התקופה יעביר צעצוע מיד ליד וינענע בכדי שישמיע קול.

 

נורות אזהרה:

  • אם בגיל 4-5 חודשים לא אוחז צעצוע, לא מביא חפצים אל פיו, לא מושיט ידיו לעבר צעצוע או שמושיט רק יד אחת.

  • אם בגיל 6 חודשים אין ניסיונות התהפכות בכלל. כמו כן, אם מתהפך רק דרך צד אחד (ימין או שמאל).

 

 

7-10 חודשים: זחילה והתיישבות

 

זחילה

שלב הזחילה הינו שלב התפתחותי משמעותי בחיי התינוק. בשלב זה, התינוק מתחיל לפתח את עצמאותו המוטורית. 

הזחילה מתרחשת בסביבות גיל 7-10 חודשים, לאחר שהתינוק כבר למד לשכב על הבטן בנוחות, להרים את הראש ולהתהפך. הזחילה הראשונית מאופיינת בסיבוב על ציר הבטן (כמו שעון), בהמשך זחילה לאחור וקדימה. 

 

התיישבות

ההתיישבות העצמאית מתרחשת בסביבות גיל 7-10 חודשים, בד"כ לאחר שהתינוק ביסס את עמידת השש. ההתיישבות העצמאית נעשית כשהתינוק בשל לכך, ואז ישיבתו יציבה ומאוזנת. חשוב לא להושיב את התינוק ולאפשר לו למצוא את הדרך להתיישבות באופן עצמאי.

צורות הישיבה מגוונות: ישיבה ברגליים פשוטות וישרות קדימה, ישיבה ברגליים כפופות, ישיבה צידית, ישיבה על העקבים וישיבת w. במצב תקין התינוק יהיה מסוגל לעבור מצורת ישיבה אחת אל השנייה ללא קושי ולהתאים את צורת הישיבה לצרכיו.

 

נורות אזהרה:

אם בגיל 10 חודשים –

  • התינוק אינו מתהפך, אינו זוחל, או שזחילתו אינה תקינה (אם התינוק זוחל בצורה לא סימטרית, לא משתמש בכל הגפיים או גורר עצמו בישיבה).

  • התינוק לא מתרומם לעמידת שש ולא מתיישב או שישיבתו שמוטה וגבו כפוף.

  • אם צורת הישיבה הבלעדית היא בפיסוק מאד גדול, או ישיבת W (רגליים מקופלות לאחור והישבן על הרצפה ביניהן).

 

 

10-12 חודשים: עמידה

 

העמידה היא השלב האחרון של תהליך ההזדקפות. תוך כדי המעבר לעמידה, לומד התינוק להיתמך בשתי רגליו ולראות את סביבתו מגובה רב יותר ולצפות במרחב גדול יותר. תינוק יגיע לעמידה בסביבות גיל 10-12 חודשים.

המעבר לעמידה יכול להתבצע במספר דרכים:

 

  • מישיבה או עמידת שש יכול התינוק להיאחז ברהיט נמוך או גוף ההורה שלידו לעמוד על כף רגל אחת ואז לדחוף מעלה עם הרגל השניה ולהיעמד.

  • מישיבה התינוק פונה הצידה, מניח את כפות ידיו על הרצפה, מעמיד רגל אחת מעבר לרגל השנייה, מרים את הישבן, מעמיד את רגלו השנייה, מיישר רגלים ונעמד. בהתחלה ייעמד בתמיכה (שלנו או ברהיט) ובהמשך לא יזדקק לכך.

  • מעמידת שש התינוק מעביר את הישבן אחורה, מנתק את ידיו מהרצפה ועובר לעמידה על שתי רגלים דרך כריעה או דחיפה.

  • מעמידת שש התינוק מרים ישבנו כלפי מעלה ונישען על כפות הידיים והרגלים. ממצב זה הוא מקרב את ידיו לכיוון רגליו ומרים עצמו לעמידה.

 

נורות אזהרה:

אם סביב גיל שנה התינוק עדיין לא נעמד, גם לא בתמיכה.

 

 

12-18 חודשים: הליכה

 

השלב הסופי של התפתחות התינוק הוא שלב ההליכה. בדרך כלל, בתקופה שבין שנה עד שנה וחצי, התינוק מתחיל ללכת כשהגיל הממוצע להליכה עצמאית הוא 15 חודשים.

ההליכה מתפתחת באופן הדרגתי. תחילה מופיעה הליכה נתמכת (של ההורה או ברהיטים), בהמשך, כשירגיש יותר בטוח, הוא יצעד חזיתית, כשהוא אוחז ביד אחת בלבד ויעבור מרהיט לרהיט ובהמשך יגיע להליכה עצמאית (ללא תמיכה).

ההליכה הראשונית תראה נוקשה, התינוק הולך עם שתי ידיו בצדדים כמקשה אחת, רגליים פשוקות בכדי למצוא בסיס רחב ויציב בכדי לא ליפול. בשלב הבא ישכלל את הליכתו,יקרב מעט את רגליו ויתחיל  ללכת, יוכל להחזיק צעצוע ביד אחת, להסתובב בזמן הליכה ולהיעמד ללא עזרה.

 

נורות אזהרה:

  • אם סביב שנה וחצי עוד לא מנסה ללכת.

  • אם לאחר מס' חודשים של הליכה עצמאית:

* עדיין הולך "כמו בהתחלה" – עם ידיים למעלה, כל הגוף נע מצד לצד וכו'.

* אם ההליכה נוקשה, אין גמישות בתנועות. הכתפיים והשכמות משוכות לאחור.

* הפעוט נופל לעיתים קרובות (אחרי שכבר הולך עצמאית תקופה).

* אם לא מעז לבצע דברים חדשים, התנסויות חדשות מבחינה מוטורית. מביע חשש, נמנע.

* אם ההליכה היא על קצות האצבעות ובצורה מהירה.

* אם ההליכה מאוד מהירה כמו ריצה – כל הזמן, לא הולך לאט.

 

 

 

לסיכום,

השנתיים הראשונות לחיי התינוק הינן משמעותיות ביותר, מאחר שבמהלכן מתפתחת המערכת המוטורית, מערכת העצבים וכן המערכת החושית. תקופה זו מהווה בסיס להתפתחות התינוק, ומשפיעה על איכות חייו כאדם בוגר. במידה וקיים קושי בתהליך ההתפתחות (אפילו אם מזערי),  ישנה חשיבות גדולה לגילוי המוקדם. קושי שאינו מטופל תוך כדי תהליך ההתפתחות עלול להוות פגיעה במערכות השונות בעודן מתעצבות ומבשילות בעוד שהתערבות מוקדמת יכולה לחולל שינוי משמעותי ולמנוע קשיים עתידיים. 

 

אם לאחר קריאת המאמר עדיין הנכם מתלבטים ואינכם בטוחים לגבי התפתחות תינוקכם,

אתם מוזמנים לפנות אלי, ללא כל התחייבות ואשמח לענות על שאלותיכם.

עינת -  0542500425 .

  • facebook-square

כל הזכויות שמורות © לעינת בסול